#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל במבוי ד&#x27; אמות?"	"רב ס&quot;ל דמותר לטלטל ד&#x27; אמות במבוי אם לא עירבו החצרות אבל כשעירבו החצרות אין לטלטל בה, ויש בזה ב&#x27; ביאורים, הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוי כאילו כל החצרות נעשו בתים ואין כאן חצרות פתוחים לתוכו (מגיד משנה, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [ובאמת טעם זה מוזכר בגמ&#x27;, ורוב ראשונים ס&quot;ל דלמסקנא חזר מטעם זה אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דקיים טעם זה אף למסקנא (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] ולפיכך פסק כרב דאסור לטלטל ד&#x27; אמות במבוי, אבל רש&quot;י ורוב ראשונים ס&quot;ל דרב ס&quot;ל דכשעירבו אסור לטלטל כלים ששבתו בחצר למבוי גזירה אטו כלי בתים ועל כן אסור לטלטל במבוי ג&quot;כ וא&quot;כ לדידן דקיי&quot;ל דמותר לטלטל כלים ששבתו בחצר למבוי אפי&#x27; כשעירבו ה&quot;ה דמותר לטלטל ד&#x27; אמות במבוי [ולפי הרמב&quot;ם אם מקצת החצרות עירבו ומקצתן לא עירבו מותר לטלטל מחצר למבוי דאינו גוזר אטו כלי בית וגם יש בתים וחצרות פתוחין לתוכו מחמת החצרות שלא עירבו (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)], וקיי&quot;ל כרוב ראשונים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואפי&#x27; הרמב&quot;ם מודה דאם תיקן המבוי בצוה&quot;פ או ב&#x27; פסין מותר לטלטל בו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דכתב דלא מהני ב&#x27; פסין אם ארכן יתירה על רחבן, וצ&quot;ע דמפורש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ל&quot;ב) דמהני] [והטור כתב דהבה&quot;ג ס&quot;ל דאפי&#x27; אם לא עירבו אסור לטלטל במבוי, ותמה עליו הטור, אמנם כתב הב&quot;י דבאמת הבה&quot;ג ס&quot;ל כהרמב&quot;ם]"	סימן שפח סעיף א		
